למוטיבציה ללימודים בבית הספר יש השפעה מכרעת לא רק על הישגיו של התלמיד אלא גם על טיב הלמידה שלו ועל ערכיו. הדיונים הרבים בנושא המוטיבציה בבית הספר מתייחסים אליה בדרך כלל כ"משרתת" את המטרה של הוספת וצבירת ידע. מאחורי רוב הדיונים בנושא זה ניצבת השאלה: "כיצד ניתן להביא את התלמיד לכך שיתאמץ בלימודיו כך שיגיע להישגים גבוהים יותר?". ואולם ההתמקדות בהיבט זה של המוטיבציה ללימודים הביאה להתעלמות מהיבט לא פחות חשוב שלה, והוא השפעתה על איכות הלמידה ועל ערכיו של התלמיד.
המונח "מוטיבציה ללימודים" ניתן להיתפס במשמעות רחבה הכוללת את כל הגורמים המשפיעים על כיוון ועוצמת ההתנהגות הלימודית של התלמיד. במשמעות זו, המונח כולל גם גורמים "מרוחקים" כמו תכונות שנטבעו בתלמיד, גישות ונורמות של התרבות, צרכים ומניעים לא מודעים, גורמים מפריעים, ועוד.
מוטיבציה חיצונית נמדדת בתחרות, פרסים ומתנות, מוטיבציה פנימית לעומת זאת, היא הדרך לעודד את ילדינו להשקיע ולהצליח מתוך ידע, סקרנות והתפתחות אישית.
את הטעמים ללימודים ניתן למיין בצורות שונות. הבחנה מועילה ופורייה היא זו שבין מוטיבציה חיצונית לפנימית, בין לימוד המכוון להשיג תוצאות שהן מעבר ללימוד עצמו, כמו תגמולים חומריים או יוקרה חברתית, לבין לימוד שטעמו בלימוד עצמו, לימוד מתוך עניין בחומר או מתוך הרצון לדעת אותו ולשלוט בו. הלומד מתוך מוטיבציה חיצונית מתייחס ללימודו כאמצעי להשגת תוצאות שהקשר בינן לבין חומר הלימוד אינו פנימי. כזה הוא למשל הלימוד המכוון להשגת תגמולים חומריים, וכזה הוא גם הלימוד המכוון כולו להשגת תעודת בגרות. אילו יכול היה הלומד לקבל את התגמולים או את תעודת הבגרות ללא הלימוד, הוא היה מוותר עליו.
הלומד מתוך מוטיבציה פנימית, לעומת זאת, רואה בלימוד תכלית לעצמה, או פעולה הכרחית להשגת התכלית שאליה הוא שואף. ההבחנה אינה חדה, כמובן, וניתן למצוא טעמים המערבים בתוכם את שני סוגי המוטיבציה. למשל, הרצון להצטיין מערב לפעמים חיפוש הערכה חברתית עם חתירה לביטוי ואישור עצמי.
ילדים בעלי מוטיבציה פנימית הם ילדים שמאמינים בעצמם וביכולתם, הדחף הפנימי הזה מעורר בהם שאיפה להגיע למלוא יכולתם. בין אם הובטח להם תגמול או לא הם נהנים ללמוד ויודעים לכוון את עצמם והם אינם מסתמכים על קבלה או אישור מצד האחרים על מנת להגיע למלוא הפוטנציאל שלהם. מוטיבציה קודמת לכל תנועה או תהליך למידה שהתרחשו מיום הולדתו של הילד והלאה לכן חשוב מאוד לפתח מוטיבציה פנימית זו אשר תאפשר לו להתנהל בצורה עצמאית, מהנה ומאתגרת.
ילדים עם ליקויי למידה נחשפים מגיל צעיר לתחושה מתמשכת של כשלון והרגשה כי אינם עומדים בציפיות של הסביבה כלפיהם. הם עשויים להרגיש "עצלנים", "טיפשים", "מופרעים" ו"מאכזבים", עלולים לחוש בושה בעקבות כשלונותיהם ואשמה על שהם מאכזבים את הוריהם ומוריהם.
חלקם מראים לעתים, בעקבות זאת, התנהגות של נסיגה, עצב ודכדוך. קיימת סכנה לפגיעה בדימוי העצמי ותחושת הערך העצמי, הם נוטים להמעיט מלהתגאות בהצלחותיהם, נוטים למקם הצלחות בגורמים שמחוץ להם, ולעומת זאת מטילים את הכשלונות על עצמם. הם לומדים לצפות לכשלון וממעיטים בערך עצמם, כי אינם מאמינים שבכוחם לעשות מאמץ שיביא להצלחתם. חלקם מפתח התנהגות של ייאוש, חוסר אונים, הימנעות מהתמודדות עם אתגרים והשתמטות מלימודים.
ישנם כאלה המפתחים כעס כלפי הסביבה שאינה מבינה אותם, והם עלולים לפתח התנהגות אנטי חברתית ועוינת כלפי המסגרות המקובלות.
ילדים אלה סופגים מהסובבים אותם מידה גבוהה של כעס ותסכול, משום שהם נתפסים, לעתים, כחסרי מוטיבציה או כ"פגומים".
תיוג שלילי עלול להשפיע על הבחירות שהם עושים במהלך חייהם כגון תחום העיסוק, נטייה לפעול מפחד, הימנעות מעשייה או ויתורים שמובילים למקום אחר שלא בהכרח תואם לפוטנציאל האמיתי. יש משהו מאוד פנימי ובסיסי שנפגע ומאלץ אותם לנסות להוכיח את עצמם לאחרים ובעיקר לעצמם. הבעיה היא שגם כאשר הם משיגים את היעדים, תחושת הכישלון וחוסר השלמות עדיין מנכרת בתוכם.
ילדים שמתמודדים עם קשיים בבית הספר חיים בין כישלונות, הערות, משובים, אבחונים, ביקורות, עונשים, "הערות בונות" כגון: "לא נראה לי שבקצב הזה תגיעי לבגרות". אם כן, מה הפלא שקשה להם לגייס מוטיבציה פנימית כדי להתמודד עם הכול? הם מוותרים, נכנעים ומצדיקים את הנאמר עליהם מאחר ובתחושה שלהם הם אינם יכולים לעמוד בציפיות שלנו המבוגרים ולרוב זה לא באשמתם או מתוך בחירה.
רוב הילדים לומדים במטרה להצליח במבחן או כדי להיות טובים יותר מילדים אחרים בכיתתם ולא בגלל ההנאה שבידע, סקרנות, או התפתחות אישית.
ילדים שסובלים מקשיים לימודיים אינם יכולים להתעלם מהם, התסכול הכרוני והניסיון לעמוד בציפיות שהם לא ריאליות יכולים להתבטא בתחושת חוסר אונים וחוסר תיקווה, נסיגה ואי רצון להתנסות במשימות חדשות ומאתגרות. ילדים אלו מניחים שכשלון במשימות הוא דבר בלתי נמנע ומתחילים לפתח התנהגויות פאסיביות וחריגות כתגובה לכישלון הצפוי.
ביבליוגרפיה
http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=7019&CategoryID=970&Page=2
http://www.nitzan-israel.org.il/main/siteNew/index.php?langId=3&page=71&action=sidLink&stId=39
http://www.beok.co.il/Category/Article/10765/%D7%9B%D7%9A+%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95+%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%9B%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%94+%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94
המונח "מוטיבציה ללימודים" ניתן להיתפס במשמעות רחבה הכוללת את כל הגורמים המשפיעים על כיוון ועוצמת ההתנהגות הלימודית של התלמיד. במשמעות זו, המונח כולל גם גורמים "מרוחקים" כמו תכונות שנטבעו בתלמיד, גישות ונורמות של התרבות, צרכים ומניעים לא מודעים, גורמים מפריעים, ועוד.
מוטיבציה חיצונית נמדדת בתחרות, פרסים ומתנות, מוטיבציה פנימית לעומת זאת, היא הדרך לעודד את ילדינו להשקיע ולהצליח מתוך ידע, סקרנות והתפתחות אישית.
את הטעמים ללימודים ניתן למיין בצורות שונות. הבחנה מועילה ופורייה היא זו שבין מוטיבציה חיצונית לפנימית, בין לימוד המכוון להשיג תוצאות שהן מעבר ללימוד עצמו, כמו תגמולים חומריים או יוקרה חברתית, לבין לימוד שטעמו בלימוד עצמו, לימוד מתוך עניין בחומר או מתוך הרצון לדעת אותו ולשלוט בו. הלומד מתוך מוטיבציה חיצונית מתייחס ללימודו כאמצעי להשגת תוצאות שהקשר בינן לבין חומר הלימוד אינו פנימי. כזה הוא למשל הלימוד המכוון להשגת תגמולים חומריים, וכזה הוא גם הלימוד המכוון כולו להשגת תעודת בגרות. אילו יכול היה הלומד לקבל את התגמולים או את תעודת הבגרות ללא הלימוד, הוא היה מוותר עליו.
הלומד מתוך מוטיבציה פנימית, לעומת זאת, רואה בלימוד תכלית לעצמה, או פעולה הכרחית להשגת התכלית שאליה הוא שואף. ההבחנה אינה חדה, כמובן, וניתן למצוא טעמים המערבים בתוכם את שני סוגי המוטיבציה. למשל, הרצון להצטיין מערב לפעמים חיפוש הערכה חברתית עם חתירה לביטוי ואישור עצמי.
ילדים בעלי מוטיבציה פנימית הם ילדים שמאמינים בעצמם וביכולתם, הדחף הפנימי הזה מעורר בהם שאיפה להגיע למלוא יכולתם. בין אם הובטח להם תגמול או לא הם נהנים ללמוד ויודעים לכוון את עצמם והם אינם מסתמכים על קבלה או אישור מצד האחרים על מנת להגיע למלוא הפוטנציאל שלהם. מוטיבציה קודמת לכל תנועה או תהליך למידה שהתרחשו מיום הולדתו של הילד והלאה לכן חשוב מאוד לפתח מוטיבציה פנימית זו אשר תאפשר לו להתנהל בצורה עצמאית, מהנה ומאתגרת.
ילדים עם ליקויי למידה נחשפים מגיל צעיר לתחושה מתמשכת של כשלון והרגשה כי אינם עומדים בציפיות של הסביבה כלפיהם. הם עשויים להרגיש "עצלנים", "טיפשים", "מופרעים" ו"מאכזבים", עלולים לחוש בושה בעקבות כשלונותיהם ואשמה על שהם מאכזבים את הוריהם ומוריהם.
חלקם מראים לעתים, בעקבות זאת, התנהגות של נסיגה, עצב ודכדוך. קיימת סכנה לפגיעה בדימוי העצמי ותחושת הערך העצמי, הם נוטים להמעיט מלהתגאות בהצלחותיהם, נוטים למקם הצלחות בגורמים שמחוץ להם, ולעומת זאת מטילים את הכשלונות על עצמם. הם לומדים לצפות לכשלון וממעיטים בערך עצמם, כי אינם מאמינים שבכוחם לעשות מאמץ שיביא להצלחתם. חלקם מפתח התנהגות של ייאוש, חוסר אונים, הימנעות מהתמודדות עם אתגרים והשתמטות מלימודים.
ישנם כאלה המפתחים כעס כלפי הסביבה שאינה מבינה אותם, והם עלולים לפתח התנהגות אנטי חברתית ועוינת כלפי המסגרות המקובלות.
ילדים אלה סופגים מהסובבים אותם מידה גבוהה של כעס ותסכול, משום שהם נתפסים, לעתים, כחסרי מוטיבציה או כ"פגומים".
תיוג שלילי עלול להשפיע על הבחירות שהם עושים במהלך חייהם כגון תחום העיסוק, נטייה לפעול מפחד, הימנעות מעשייה או ויתורים שמובילים למקום אחר שלא בהכרח תואם לפוטנציאל האמיתי. יש משהו מאוד פנימי ובסיסי שנפגע ומאלץ אותם לנסות להוכיח את עצמם לאחרים ובעיקר לעצמם. הבעיה היא שגם כאשר הם משיגים את היעדים, תחושת הכישלון וחוסר השלמות עדיין מנכרת בתוכם.
ילדים שמתמודדים עם קשיים בבית הספר חיים בין כישלונות, הערות, משובים, אבחונים, ביקורות, עונשים, "הערות בונות" כגון: "לא נראה לי שבקצב הזה תגיעי לבגרות". אם כן, מה הפלא שקשה להם לגייס מוטיבציה פנימית כדי להתמודד עם הכול? הם מוותרים, נכנעים ומצדיקים את הנאמר עליהם מאחר ובתחושה שלהם הם אינם יכולים לעמוד בציפיות שלנו המבוגרים ולרוב זה לא באשמתם או מתוך בחירה.
רוב הילדים לומדים במטרה להצליח במבחן או כדי להיות טובים יותר מילדים אחרים בכיתתם ולא בגלל ההנאה שבידע, סקרנות, או התפתחות אישית.
ילדים שסובלים מקשיים לימודיים אינם יכולים להתעלם מהם, התסכול הכרוני והניסיון לעמוד בציפיות שהם לא ריאליות יכולים להתבטא בתחושת חוסר אונים וחוסר תיקווה, נסיגה ואי רצון להתנסות במשימות חדשות ומאתגרות. ילדים אלו מניחים שכשלון במשימות הוא דבר בלתי נמנע ומתחילים לפתח התנהגויות פאסיביות וחריגות כתגובה לכישלון הצפוי.
ביבליוגרפיה
http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=7019&CategoryID=970&Page=2
http://www.nitzan-israel.org.il/main/siteNew/index.php?langId=3&page=71&action=sidLink&stId=39
http://www.beok.co.il/Category/Article/10765/%D7%9B%D7%9A+%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95+%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%9B%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%94+%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה