לקות למידה באה לידי ביטוי בפער גדול בין היכולות הכוללות של הילד והרמה המצופה ממנו בהתאם לגיל או לכיתה ובין רמת תפקודו בפועל. זהו שם כולל לקבוצה של לקויות ספציפיות אשר המשותף להן הוא פגיעה ברכישת מיומנויות כגון: דיבור, קריאה, כתיבה, מיומנויות מתמטיות ועוד. הבסיס להפרעות הללו הוא נוירולוגי ואיננו תוצאה של עצלנות, רמת משכל נמוכה, בעיות רגשיות, היעדר הוראה מספקת ועוד.
על פי ארגון הבריאות העולמי, "לקות" היא מושג התלוי הן בסביבה בה צריך אדם לתפקד והן ביכולותיו הגופניות-קוגניטיביות. על כן, אדם עשוי להיות בעל לקות למידה בחברה או תרבות מסוימת וחסר לקות בחברה או תרבות אחרת. לדוגמה: תלמיד שיכולת הריכוז שלו נמוכה מהמקובל עשוי להיות לקויי ריכוז בחברה בה בבתי הספר יש ארבעים תלמידים בכל כיתה והשיעורים בהם נמשכים ארבעים וחמש דקות ברציפות, אך חסר לקות בחברה בה יש עשרה תלמידים בכיתה והשיעורים מתמשכים כחצי שעה בלבד. זאת משום שבחברה השנייה, יכולת הריכוז הנדרשת מכלל התלמידים עולה בקנה אחד עם יכולותיו הקוגניטיביות.
ההגדרה המקובלת לליקויי למידה גורסת שיכולת הלמידה, בתחום אחד או יותר, הינה נמוכה יותר מזו הצפויה על פי הגיל, מנת המשכל, ההשכלה של האדם וביחס לביצועיו בתחומי חיים אחרים. אין קשר בין לקות למידה לבין מנת המשכל. משמעות הדבר היא שהתפלגות מנת המשכל באוכלוסיית האנשים בעלי לקויות הלמידה דומה מאוד לזו שבאוכלוסייה הכללית. אדם יכול להיות בעל IQ גבוה, בינוני או נמוך ובעל לקות למידה שמפריעה לו לבטא את יכולתו.
אחד המאפיינים המוכרים יותר של הלקות הינו הקושי של רכישה או למידה של מיומנויות חדשות שבאות לרוב האנשים באופן טבעי ואנטואיטיבי, כאשר הבולטות שבהן הן המיומנויות הבסיסיות שנרכשות אצל כולנו בדרך כלל בצורה אוטומטית מבלי שנצטרך להשקיע בהן מאמץ באופן מודע בכדי לפתח אותן.
הדוגמא הטובה ביותר לכך היא – כאשר ילד מנסה לרכוש את היסודות של השפה, כגון לימודים של קריאה וכתיבה באותה הדרך כשם שעושים כל שאר הילדים, על-ידי תרגולים וגירויים ועל אף מאמציו הרבים אינו מצליח.
ביטויי הלקות נחלקים בגדול ל-3 תחומים:
התחום הקוגנטיבי – עשוי להתבטא בקריאה איטית, קריאה שגויה והבנה לא נכונה של השאלה בעקבות זאת, שגיאות כתיב, כתב לא קריא. קושי ספציפי בתחום מסויים, לדוגמא; מתמטיקה או אנגלית, קושי בתפיסה או בזכירה.
התחום ההתנהגותי- קושי בריכוז, בקשב, חוסר שקט, אימפולסיביות, דברים מבוצעים באופן איטי, קושי בארגון ותכנון.
התחום הרגשי חברתי – חוסר אונים וערך עצמי נמוך המתפתחים בעקבות כשלון חוזר, חרדת בחינות, קושי ביצירת קשרים חברתיים.
תופעת ליקויי הלמידה היא תהליך פיזיולוגי ומגיעה דווקא מגורם התורשה. גורם זה אחראי לליקוי מסוים אשר יושב במערכת העצבים והשפעתו יוצרת את הקושי לרכישת או למידת מיומנויות בסיסיות שונות שלרוב נרכשות כחלק מההתפתחות הנורמטיבית של האדם.
זה לא משנה אם זה ילד או מבוגר בעל לקות למידה מסוימת, לקות הלמידה הוא דבר המלווה אדם לאורך כל חייו, היא לא נעלמת עם הגיל, אפשרי שיחול שיפור מסוים ואף משמעותי במיומנויות עם הגיל אך בפועל הלקות עדיין קיימת.
הסיבות הנפוצות ביותר לליקויי למידה הן:
- בעיות במבנה המוח.
- חוסר תקשורת בין חלקים שונים של המוח.
- כמויות לא מתאימות של מוליך עצבי, או קושי של המוח להשתמש בהם כראוי.
- בעיות נפשיות וחברתיות.
- חוסר התאמה של שיטת ההוראה ליכולות התלמיד.
סימנים נפוצים ללקויות למידה בתיכון:
- ,ממשיך לשגות באיות, לעיתים מאיית את אותה המילה בצורות שונות באותו מסמך.
- נמנע מקריאה וכתיבה.
- מתקשה בתמצות.
- מתקשה לפתור שאלות פתוחות במבחנים.
- מתקשה באיתור מידע.
- מתקשה ברכישת שפה זרה.
- מגלה יכולת הבעה חלשה בכתב.
- סובל לאות נפשית.
- מציג מיומנויות זכירה חלשות.
- מגלה חוסר גמישות.
- עובד לאט.
- מתקשה בקליטת עקרונות מופשטים.
- מעניק תשומת לב נמוכה לפרטים או מתמקד עליהם יותר מדי.
- מפרש מידע בצורה שגויה.
ביבליוגרפיה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה